<< הקודם || English || Français || Русский || הבא >>

שער ראשון - קווי יסוד

עקרונות

חרות, זהות, ומשמעות

החרות, הזהות, והמשמעות תלויות זו בזו.

חרות

החרות היא המרחב המאפשר את הבחירה, שהיא עיקר האדם.

יכולת הבחירה החופשית היא מתת א-ל לאדם, המבדילה את מדרגתו ממדרגת הבהמה ומאפשרת לו לבטא את עצמיותו במסגרת חיים מונחי שאיפות וערכים. חירות האדם היא חלק מרכזי ויסודי בבשורתו של עם ישראל לעולם כולו.

לעם ישראל אין רק זכות בחירה - יש לו חובת בחירה, המבוטאת בציווי "ובחרת בחיים". לבחור בברכה ובחיים מתוך רצון חופשי ובלא כפייה - זוהי תשתיתה של הזהות היהודית.

זהות

הזהות היא התשובה לשאלה "מי?" – מי אני, מי אתה, מי אנחנו

זהותנו הלאומית מושתתת על היותנו בנים ובנות לעם ישראל ההיסטורי, עם ה', בני אברהם יצחק ויעקב – עם שהתייצב ביציאה משעבוד מצרים כנושא בשורת החרות מול האנושות לדורותיה, מאז ולעולם.

זהות זו - אף שהיא ייחודית, עצמית ואינה תלויה באחרים, פונה היא לאחווה בין כל האומות, ומזמינה את כל משפחות האדמה לשותפות אמת בהתעלות האנושות כולה אל תיקונה השלם.

משמעות

משמעות היא התשובה לשאלה "למען מה?", כאשר היא מצביעה על רעיון וערך נשגב הגדול מחיי האדם הפרטי היחיד.

משמעות שיבתנו כעם ריבוני לארץ ישראל, היא היכולת להנחיל לעולם את בשורת החרות הכלל אנושית. בשורת המאבק לסילוק הגורמים המשעבדים את רוחו בת החורין של האדם, עד לתיקון העולם במלכות ש-די בהתעלות האנושות עד למפגש חירותי עם הבורא, בבית ה' על הר המוריה.

"והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי... כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"

כיום, מדינת ישראל בורחת מן העיסוק בשאלת משמעותה ותכליתה, ולכן איננה מסוגלת להציב לעצמה חזון ברור עם תכנית משכנעת. אולם יש לכך מחיר – "באין חזון יפרע עם". ללא משמעות המאירה את דרכנו, אובדת החירות לשאוף לחיי טעם, ואז אנו שבים לדשדש בצרכי הישרדותנו הפרטית והלאומית לבדם. ללא החירות – אובדת תמצית זהותנו, ואבדנה הוא שורש הייאוש, התסכול, תחושת המשבר ואבדן הדרך שפוקדים את ישראל. לכל אלה - אנו מציעים לפניכם פתרון.

<< הקודם || English || Français || Русский || הבא >>