| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |
חלק שלישי - התוכנית החברתית
הביטוח הלאומי ומערכת הרווחה
המוסד לביטוח לאומי, למרות שמו, אינו מתנהל כמוסד ביטוח כלל אלא כ"רשת ביטחון כלכלית"[22] לתושבי ישראל - כלומר כמערכת רווחה. נכון להיום, לאחר הרחבה הדרגתית של סמכויות והגדלת תקציבו בהתאם,[23] המוסד לביטוח הלאומי הוא המכשיר העיקרי למימוש מדיניות הסעד של ממשלת ישראל.
בשונה ממערכות סעד טיפוסיות, המסייעות רק לנזקקים ביותר, הביטוח הלאומי שם לעצמו למטרה לספק ביטחון כלכלי לכלל האוכלוסייה - גם לתושבים שאינם מעוניינים בשירותיו, המסוגלים לממן לעצמם "רשת ביטחון כלכלית" כזו. קשה לראות הצדקה לכך כאשר שביעות הרצון מהביטוח הלאומי נמוכה משביעות הרצון הממוצעת מחברות הביטוח וכאשר אזרחים רבים רוכשים לעצמם ביטוחים משלימים נוספים.
בין מגוון השירותים המסופקים על ידי הביטוח הלאומי, ניתן למצוא שירותים רבים המוצעים בשוק הפרטי בתנאים תחרותיים. כך למשל, המוסד לביטוח לאומי מספק ביטוח סיעודי וביטוחים מפני אבדן כושר עבודה - כלומר שירותי ביטוח בסיסיים, מהסוג שניתן לרכוש כמעט בכל חברת ביטוח. דוגמה נוספת היא קצבת הזקנה. בעבור רוב המבוטחים מדובר פשוט בביטוח פנסיוני נוסף, הדומה לביטוח הפנסיוני שכל עובד מחויב לרכוש גם כך.
למרות שהמוסד לביטוח לאומי גובה כספים באופן ישיר, אין לו אוטונומיה כלכלית אמתית והוא נשאר תלוי בתכתיבי המדינה ובתקציביה. המדינה היא זו שמכתיבה את גובה התשלומים לביטוח הלאומי ואת גובה הקצבאות, בלי מנגנון שמחייב התאמת ההכנסות להוצאות. המוסד לביטוח הלאומי צובר גירעונות המבטיחים שבסופו של דבר הוא יקרוס.[24] ברור לכל שכאשר זה יקרה, המדינה תצטרך לכסות את הגירעון מתקציבה, למרות שאינה ערוכה לכך.
קריסתן הצפויה של מערכות הרווחה אינה ייחודית לישראל, אלא היא בעיה מוכרת ונפוצה בעולם המערבי. עם זאת, הגורם המשמעותי למשבר הרווחה בעולם המערבי הוא הצניחה בשיעורי ילודה, הגורמת לכך שאחוז הקשישים הנתמכים באוכלוסייה הולך וגדל בעוד שאחוז הצעירים המשתתפים בכוח העבודה ומסוגלים לממן את התמיכה הזו הולך וקטן. גורם משמעותי זה אינו משפיע על ישראל, שהיא בעלת שיעור הילודה הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות. מכאן שישנן סיבות אחרות למשבר הרווחה העתידי בישראל - חוסר אחריות תקציבי, חוסר יעילות, ניהול לקוי, תשלומים בלתי מוצדקים או שילוב של כמה מהגורמים האלה.
בסיכומו של דבר, המוסד לביטוח הלאומי הוא מנגנון מסורבל ובלתי יעיל, שרבים מתפקידיו אינם נחוצים כלל. ההסתמכות הכפויה של תושבי ישראל על המוסד הזה עולה להם כסף רב ומעניקה לעתים קרובות מדי תמורה לא ראויה. חמור מכך, עם קריסתו הצפויה של המוסד לביטוח לאומי תיעלם באחת "רשת הביטחון הכלכלית" של מיליוני אזרחים ישראלים, אשר שילמו את דמי הביטוח כל חייהם אך ימצאו את עצמם עומדים מול שוקת שבורה דווקא בשעותיהם הקשות ביותר.
מפלגת זהות מציעה תכנית לצמצום שקול של תחומי האחריות של המוסד לביטוח לאומי, העושה שימוש במנגנון היעיל והתחרותי של השוק החופשי. תכנית זו היא הצעד הראשון וההכרחי בשיקום מערכת הרווחה הישראלית ובהסרת הסיכון החמור לעתידם הכלכלי של תושבי ישראל.
צמצום סמכויות הביטוח הלאומי
חלק גדול מתפקידו של המוסד לביטוח הלאומי הוא להעניק מעין ביטוח בסיסי אחיד לתושבי ישראל. אין לכך כל הצדקה במדינת חירות. אמנם ביטוח בסיסי כזה הוא מוצר חיוני, אך זהו מוצר אשר השוק הפרטי מסוגל לספק בעצמו. למעשה, חברות ביטוח פרטיות עושות זאת בהצלחה וביעילות כבר היום. כפי שהמדינה אינה צריכה לאפות לחם בשביל שיהיה לחם על המדפים, כך היא אינה צריכה לספק בעצמה מוצרי ביטוח בכדי שיהיו זמינים לציבור הישראלי.
יעילותן של חברות פרטיות ואיכות השירות שהן מעניקות הוכחו לא פעם כעדיפות על אלו של חברות בבעלות ממשלתית. עלינו לנצל את יכולתנו להסתמך עליהן בכדי לצמצם את המנגנון המורכב והבזבזני של המוסד לביטוח לאומי.
זהות תצמצם בהדרגה את שירותי הביטוח של המדינה. ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, ביטוח סיעודי וביטוח מפני נכות הם ביטוחים הקיימים בשוק הפרטי. המדינה תפסיק בהדרגה להעניק שירותים אלה ותפנה את התושבים לרכוש אותם באופן פרטי. בשלב מאוחר יותר תישקל הפסקת ההענקה של שירותי ביטוח נוספים, בהתאם ליכולתן של חברות פרטיות לספקם. הצורך לספק כל שירות כזה ייבחן לגופו. עם צמצום שירותי הביטוח הלאומי, יבוא צמצום משמעותי בדמי הביטוח.
התושבים יחויבו לרכוש לעצמם ביטוח. כל תושב ישראלי יחויב לדאוג לעצמו לכיסוי ביטוחי מינימלי, במקום הביטוח שהמדינה סיפקה לו עד כה בכפייה. מעסיקים יחויבו בביטוח עובדיהם מפני תאונות עבודה. מכיוון שכל תושב וכל מעסיק יוכלו לבחור לעצמם את חברת הביטוח המועדפת עליהם, חברות הביטוח הפרטיות יתחרו על הלקוחות ויצטרכו להציע להם שירות טוב ותעריפים משתלמים. כאשר חברות הביטוח יווכחו שבכוונת המדינה להפסיק להעניק שירותי ביטוח הזמינים בשוק החופשי, יהיה להן תמריץ לפתח שירותי ביטוח חדשים שיוכלו להחליף את השירותים הקיימים שהמדינה מעניקה.
מי שזכאי לקצבה ימשיך לקבל אותה. המדינה, כמו כל גורם מבטח אחר, לא תוכל להתנער מתביעותיהם הכספיות של מבוטחיה. כל תושב ישראל שהיה זכאי לקצבת ביטוח לאומי לפני צמצום שירותי הביטוח[25] ימשיך לקבל את הקצבה וימשיך להיות מבוטח על ידי המדינה, כשם שהיה מבוטח לפני צמצום שירותי הביטוח.
בסופו של דבר, המטרה היא ליצור מצב שבו כל השירותים שהביטוח הלאומי מספק היום, פרט לשירותי רווחה וסיוע לנזקקים, יירכשו בשוק הפרטי.
חדשנות ויעילות במערכת הרווחה
לפי התכנית של זהות, המדינה תמשיך להיות אחראית על הרווחה, אך אין זה אומר שמערכת הרווחה תמשיך לעבוד בלא שינוי. כישלונן של תכניות הרווחה בעולם המערבי הביאה מדינות רבות לחשוב מחדש על מדיניות הרווחה שלהן ולבחון מודלים חלופיים של סיוע לנזקקים.
זהות תהיה קשובה להתפתחויות בתחום הרווחה ותעקוב אחרי רעיונות חדשניים ואחרי יישומם של מודלים חלופיים של רווחה בכל רחבי העולם. זהות תבחן את ישימותם של רעיונות אלה במדינת ישראל ותתמקד בנושאים הבאים:
מניעת הונאה ברווחה. נבחן שיטות שמצמצמות קבלת הטבות לא מוצדקות ממערכת הרווחה, בתנאי שאינן מקשות שלא לצורך על נזקקים אמיתיים ומונעות מהם לקבל סיוע.
מיצוי כושר השתכרות והימנעות מ"מלכודות רווחה". "מלכודת רווחה" היא מצב שבו תכנית הרווחה יוצרת תמריץ כלכלי לנתמכי סעד להמשיך להיות תלויים ברווחה ולא למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהם. הדבר פוגע במשק ומכביד על תקציב המדינה וחמור מכך - הוא פוגע בנתמכים עצמם. גם היום בישראל ישנם מצבים בהם תוספת הכנסה למקבלי קצבאות גורמת לאבדן זכאותם לקצבה. כך נוצר מצב שבו עדיף לנתמכים לא לנסות ולהגדיל את הכנסתם ולהמשיך להיות תלויים בקצבה במקום זאת. אנו נבחן שיטות שנמנעות מתמריצים מזיקים כאלה ואינן מענישות נתמכי סעד על מיצוי כושר ההשתכרות שלהם.
מערכות רווחה חלופיות. נבחן שיטות בהן מערכות רווחה חלופיות - עירוניות, קהילתיות ואחרות - יכולות למלא חלק מתפקידיה של מערכת הרווחה הארצית וקיימות במקביל אליה. מערכות רווחה חלופיות נותנות חופש בחירה מסוים לתושבים, שיכולים לבחור מביניהן את המערכת המוצלחת ביותר או המתאימה ביותר לצרכיהם. מערכות רווחה כאלה נוטות לשרת ציבור קטן יותר, מה שמאפשר להן היכרות טובה יותר עם הנזקקים לסיוע. כמו כן, מערכות רווחה וקרנות סיוע הדדי מקומיות מאפשרות לבני אותה קהילה או עיר לתמוך אלה באלה ובכך מסייעות לגיבוש ולמימוש הזהות הקהילתית.
[22] כך המוסד עצמו מגדיר את תפקידו.
[23] הכנסות הביטוח הלאומי הן כ-5% מהתמ"ג.
[24] לא רק מומחים לכלכלה מזהירים מפני קריסת הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי עצמו מתריע על קופתו המתרוקנת וקריסתו המובטחת.
[25] הכוונה גם לכל מי שנפגע בזמן שהביטוח חל ותביעתו טרם התקבלה בזמן ששירותי הביטוח הופסקו, אך נמצאה מוצדקת לאחר מכן.
[26] כגון מודל הגמ"חים הממומש במלואו בחברה החרדית, וממלא את התפקיד בהצלחה לא מבוטלת.
| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |