<< הקודם || English || Français || Русский || הבא >>

חלק שלישי - התוכנית החברתית

בריאות הציבור

רקע – מערכת חולה

מן המפורסמות הוא שמערכת הבריאות בישראל היא מערכת ציבורית. בשיח התקשורתי מערכת הבריאות בארץ נתפסת כאחת ממערכות הבריאות הציבוריות הטובות בעולם. אולם, למרבה הצער, אנשי מקצוע יודעים שהדבר רחוק מהמציאות, מלבד העובדה שרמת הרופאים והצוות הרפואי בארץ היא אכן מהגבוהות בעולם.

מנתוני המחלקה הכלכלית במשרד הבריאות עולה שבשנת 2011,[30] כ-40% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות מקורה בהוצאה פרטית. אם ניקח בחשבון הוצאות פרטיות לא רשמיות, כגון תשלום לא מדווח לרופאים ומרפאים, והוצאות שנעשות בבתי חולים מחוץ לישראל, הרי שלפחות מחצית מההוצאה הלאומית על בריאות מקורה בהוצאה פרטית. משמע שהשוק מצביע ברגליים, ובעוד אנו מדברים על הרצוי, המצוי הוא שהאזרחים הפריטו כבר את מחצית המערכת.

ההפרטה הזו היא כורח המציאות, הן בגלל ההמתנות הממושכות לביצוע בדיקות, טיפולים וניתוחים, והן בשל מחסור במיטות אשפוז ופתרונות מאולתרים למחסור זה. ההפרטה היא גם כורח של רופאים מצוינים ומוכשרים אשר רבים מהם משתכרים שכר נמוך מאוד ביחס לכישוריהם, ותנאי עבודתם קשים מאוד.

אלא, שההפרטה הזו נעשית בניגוד למדיניות המסורתית של הממשלות, ותוך כדי התגברות על המכשולים שהיא מערימה. בפועל, תקציב הבריאות הממשלתי עומד על פחות מ-30 מיליארדי שקלים, וההוצאה הפרטית על בריאות היא לכל הפחות כפולה מכך.[31]

מטרתנו בתחום הבריאות

הדרך של זהות לעיצוב מערכת בריאות טובה יותר דומה לדרכנו בחינוך ובתחומים אחרים. נקודת המוצא היא שמירת סף שירותי הבריאות הניתנים כיום. ומכאן, מיקוד ההוצאה הציבורית בנצרך ולא במצרך, תוך מתן אפשרות שקופה, יעילה וחופשית לרכוש שירותי בריאות פרטיים במגוון איכויות ומחירים.

מערכת בריאות, בדומה למערכת כלכלית תקינה, היא מצרך בסיסי לקיום חברה משגשגת. זהות סבורה כי לאדם יש זכות בלעדית לקבוע בעצמו את סולם העדיפויות שלו. יש מי שמעדיף לקבל טיפול רפואי בסיסי בעלות נמוכה, ויש מי שיעדיף לשלם סכומי עתק כדי לקבל טיפול ברמה גבוהה יותר. אנו מאמינים שיש לכבד את הבחירות של בני האדם ולא להכתיב להם החלטות של מנגנון ממשלתי.

ההנחה לפיה המדינה יכולה לספק שירותי בריאות שווים לכל נפש ובכך למנוע פערים בבריאות, הוכחה כשגויה בישראל ובעולם. מחד, אנו רואים שמערכות הבריאות המתקדמות ביותר בעולם התפתחו במדינות החופשיות, כאשר ארצות הברית היא הדוגמה המובהקת לכך; לשם מגיעים החולים העשירים ביותר בעולם להירפא ושם הם משאירים את הסכומים הגדולים ביותר. לשם שואפים להגיע הרופאים הטובים בעולם ושם הם מקבלים את השכר הגבוה ביותר בעולם. ומאידך, אנו רואים שלמרות המערכת הנפלאה שנבנתה שם, קמה גם צעקה פוליטית, בשל מצב של מיעוט שחש מקופח מעצם העובדה שאין ביכולתו לרכוש את מוצרי הפרימיום של הבריאות. המצב הזה הביא את ארה"ב לשינוי השיטה ולפגיעה במערכת הבריאות הפרטית.

הפתרון של זהות בבריאות

הפתרון של זהות מתבסס על מחויבות לשמור על הרמה הנוכחית של שירותי הבריאות, תוך כדי מתן אפשרות למי שמעוניין בכך להשקיע בתחום הבריאות, לשפר אותו ולייעל אותו. פתיחת שוק הבריאות לתחרות תמשוך לישראל גם יזמים ומשקיעים מהעולם ותיצור מקומות עבודה חדשים ומתגמלים שיתמרצו רופאים ובעלי מקצוע יהודים מתחום הרפואה לעלות לישראל ולהשתקע בה.

הרפורמה של זהות בבריאות תותיר בשלב זה את קופות החולים במבנה הנוכחי שלהן ולא תשנה את תשלומי דמי ביטוח הבריאות. הרפורמה המוצעת מתמקדת בעיקרה בבתי החולים.

במסגרת הרפורמה, בתי החולים יופרטו בתהליך של מכרז פתוח, וקופות החולים והממשלה לא יורשו להחזיק בבעלותן בתי חולים. היזמים שירכשו את בתי החולים יתחייבו בחוזה ארוך טווח לשמור על רמת המחירים הנוכחית ולא לצמצם את שירותי הרפואה של בתי החולים שרכשו. אחזקות היזמים בבתי החולים יוגבלו באופן שיחייב אותם להתחרות בשוק הארצי עם יזמים נוספים. קופות החולים ירכשו את השירותים בעבור מבוטחיהם מבתי החולים הפרטיים באותה צורה ובאותה עלות שבה רכשו אותם מבתי החולים בבעלות המדינה.

כל בית חולים פרטי יורשה לעסוק בתיירות מרפא ובניתוחים פרטיים ויוכל להקדיש להם שיעורים קבועים מתוך המיטות שברשותו, ומתוך שעות העבודה של הרופאים ושל אנשי הצוות הרפואי. כך בתי החולים יקבלו גישה למקור הכנסה חדש ורווחי שיעודד אותם להעלות את רמת הטיפול שלהם ויאפשר להם להציע משכורות תחרותיות לרופאים. העלאת המשכורות הצפויה לרופאים מוכשרים תעודד אותם להישאר ולעבוד בארץ ואף תעודד עלייה של רופאים ואנשי צוות רפואי מחוץ לארץ.

כל יזם בריאות יקבל זכות להקים בסמוך לבית החולים בית מלון ומרכז מסחרי, תחת אותו רישיון, שיהוו מקור הכנסה נוסף להכנסותיו הישירות מקופות החולים ומניתוחים פרטיים. במקביל, המדינה תאפשר ליזמים להקים בתי חולים פרטיים חדשים, כאשר ההגבלה היחידה תהיה עמידה בסטנדרטים רפואיים.

הרפורמה צפויה להכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים באופן מיידי ממכירת בתי החולים הממשלתיים ליזמים, לתרום למשק באמצעות פיתוח תחומי תיירות המרפא והרפואה הפרטית ולחסוך למדינה מאות מיליונים בגרעונות כל שנה. תחת בעלות פרטית, בתי החולים ינוהלו באופן יעיל ויהפכו לספקי שירות רווחיים ומתפתחים. הרווח האפשרי בתחומי תיירות המרפא והרפואה הפרטית והצורך להתחרות בזירה הארצית והעולמית יעודד את יזמי הבריאות להשקיע בהעלאת רמת שירותי הבריאות ולמשוך בעלי מקצוע איכותיים באמצעות משכורות גבוהות ותנאים טובים. השיפור ברמת שירותי הבריאות ובאיכות הצוות הרפואי בבתי החולים ייטיב עם כלל האזרחים המשתמשים בשירותיהם.

הסרת ההגבלות על הטיפול בקנאביס הרפואי

מחקרים רבים הראו כי שימוש בקנאביס יכול להועיל בטיפול בתסמינים קשים כגון כאב, דיכאון וירידה בתיאבון. חולים רבים שטופלו בקנאביס מעידים על הקלה בתסמינים ועל שיפור באיכות החיים. לעתים מדובר בחולים ששימוש בתרופות אחרות אינו מועיל להם באותה מידה או גורם להם לתופעות לוואי קשות. למרות זאת, על השימוש הרפואי בקנאביס בישראל קיימות מגבלות חריגות. בשונה מתרופות אחרות הניתנות לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל, את הרשיון לשימוש בקנאביס יכולה לתת רק היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות - היק"ר. היק"ר יכולה להפחית את המינון שעליו ממליץ הרופא המטפל או פשוט לדחות את הבקשה. בנוסף, קיימת רשימה מצומצמת מאוד של מחלות ותופעות בריאותיות שמותר לטפל בהן בקנאביס רפואי. להגבלות החריגות האלה אין דבר עם רפואה - הן קיימות רק כדי למנוע זליגה של הסם לשוק הפרטי.

זהות תבטל את היחידה לקנאביס רפואי ואת רשימת המחלות שמותר לטפל בהן בקנאביס רפואי. הרשיון לשימוש בקנאביס רפואי יינתן על ידי הרופא המטפל ולפי שיקול דעתו בלבד. ההחלטה לגבי טיפול בקנאביס רפואי תתחשב אך ורק בצרכיו הרפואיים של המטופל, לא בשיקולי אכיפה או בשיקולים זרים אחרים.

התרת יצוא קנאביס רפואי

במדינת ישראל קיימות חברות המגדלות קנאביס רפואי, הידועות בעולם בידע ובמיומנות היחודיים שלהן. אם יותר לחברות הגידול לייצא את תוצרתן הן יוכלו להתחרות בהצלחה בשוק הבינלאומי. הייצוא ייצר רווחים לחברות הגידול שיאפשרו להן להשקיע במחקר ובפיתוח, ייצר הכנסות ממסים למדינת ישראל ויתן מענה לצרכיהם הרפואיים של מיליוני חולים ברחבי העולם.

זהות תאפשר למגדלים לייצא קנאביס למטרות רפואיות, בכפוף לחוק במדינות היעד ולאמנות הבינלאומיות עליהן ישראל חתומה.


[30] נתונים שפורסמו על ידי הלמ"ס

[31] במסמך הנ"ל שפרסמה הלמ"ס ברור כי בשנת 2011 רק 35% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו מתקציב המדינה, בעוד ש-65% האחוזים הנותרים מתחלקים בין מיסי בריאות, מימון פרטי ומעט מתרומות מחו"ל.

<< הקודם || English || Français || Русский || הבא >>