| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |
שער רביעי - יהדות, תרבות ומדינה
שינוי מבנה הרבנויות המקומיות
בתי דין עצמאיים במקום רבנויות ממומנות
רבנות מקומית הייתה בעם ישראל מאז ומעולם. רבני ישראל הובילו את קהילות ישראל לאורך הדורות, ומסרו את נפשם כמשל ופעמים רבות גם כמציאות על שלומן הפיזי והרוחני של קהילותיהם. הודות לשושלת הרבנים הנמשכת מימי משה רבנו ועד היום, עם ישראל עבר את כל מה שעבר והגיע עד היום הזה.
עם זאת, המציאות הקיימת שונה מאוד מהתמונה ההיסטורית האידילית שתוארה כאן. מוסד הרבנות המקומית הידרדר הרבה מאוד שלבים עד שהוא הגיע אל המצב שבו אנחנו פוגשים אותו היום, והוא מצדיק שינויים יסודיים במבנהו.
בתי דין תחילה
המושג של רב של מקום איננו מושג שורשי ביהדות כלל. הרב הממונה הקלאסי שידעה היהדות באלפיים השנים האחרונות, למעט התקופה האחרונה, היה כמעט ללא יוצא דופן אב בית הדין של מקומו, וכל שאר התפקידים שמקובל היום לזהות כתפקידיה ותחומי אחריותה של הרבנות הסתפחו אל תפקידו העיקרי בתור דיין ושופט.
מציאות זו הינה הפוכה היום במדינת ישראל, כתוצאה מתהליך זוחל שנמשך כבר כמאתיים וחמישים שנה מאז האמנציפציה, שבמסגרתה איבדו בתי הדין של הקהילות את תוקפם. רבים מאוד מהרבנים אינם מוסמכים כלל לדיינות, ועצם מושג הדיינות והרבנות הופרד עד כדי שמצויים בפועל רבנים שאינם דיינים ודיינים שאינם רבנים. בנוסף לכך, אי ההכרה במשפט העברי במדינת ישראל הובילה לכך שאין שום משמעות למוסד הדיינות שלא במקרים המצערים של גירושין.
זהות סבורה שהשינוי במבנה הרבנות המקומית צריך להתחיל בנקודה יסודית ומהופכת זו. העוגן של הרפורמה המוצעת הוא ההכרה במשפט העברי המפורטת בפרק העוסק בה בשער זה. בתי הדין שיקומו במסגרת הכרה זו יחליפו את הרבנויות המקומיות הקיימות.
מימון בתי הדין ממס רשות
כמו בנושא התרבות, גם נושא הרבנות צריך להיות ממומן ממסי רשות מקומיים בלבד, כלומר להיות תלוי בנכונות הציבור לממן מוסד זה ואת שירותיו המוצעים לו. במציאות שבה הציבור לא יחוייב לשלם על תיאטרון ועל כדורגל, הוא גם לא יחוייב לשלם על משרת רב העיר.
בחירת רב העיר
רב העיר ייבחר על ידי הציבור שיבחר לשלם את מיסי הרשות של הרבנות, ולהביע בכך את רצונו לקחת חלק פעיל בחיים היהודיים הדתיים בעיר. הרב ייבחר מתוך רשימת מועמדים שתורכב על ידי רבני השכונות בעיר בלבד, על ידי כלל הציבור[47], כפי ההלכה, וכפי שהיה נהוג בקהילות ישראל בעבר. רק בעלי הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל יוכלו לכהן בתפקיד זה.
רב זה, לכשייבחר, יהיה חבר בבית הדין העברי הממלכתי בעיר, ויגבש יחד עם רבני השכונות את הרכב בית הדין כולו.
רבני השכונות
רבני השכונות ייבחרו על ידי תושבי השכונות עצמם בלבד מתוך מועמדים שיציגו את עצמם, ומשכורתם תשולם על ידי מיסי הרשות הנאספים בשכונתם בלבד. חלוקת השכונות בהקשר לבחירות אלה תיקבע על ידי העירייה, בדומה לחלוקת השכונות המוצגת בפרק הקהילתי במצע. גם בתפקיד זה יוכלו לכהן רבנים המוסמכים לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל בלבד.
שירותי הדת בעיר
בית הדין שיורכב יהיה רשאי לעסוק במתן שירותי דת ובארגון החיים היהודיים בעיר, אך ללא בלעדיות מובטחת בתחום הכשרות ועריכת החופות.
תחומים עירוניים מובהקים כמו עירוב, נהלים לשמירת השבת על ידי גופי העירייה, שנת השמיטה וכן הלאה - יופקדו על ידי העירייה בידי בית הדין.
במצב שבו בית הדין ייבחר על ידי הציבור, ימומן על ידי הציבור, וייצג את הציבור בעיר המוכן לממנו, ממילא סביר להניח שהציבור יבחר גם להשתמש בשירותיו של בית הדין בתחומי הכשרות והנישואין.
[47] הדבר הזה כשלעצמו די בו כדי להביא למהפכה של ממש במוסד הרבנות המקומית. כיום מנגנון מינוי הרבנים בערים הוא סבוך, מפותל ונגוע במניפולציות פוליטיות ישירות על ידי המפלגות הדתיות עד כדי היותו "סחר מכר" של ממש שמונע בחירה של המועמדים הראויים על חשבון המועמדים המזוהים עם מפלגות וזרמים.
| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |