<< הקודם || English || Français || Русский || הבא >>

שער שביעי - התכנית המדינית

מטרת התכנית המדינית

יצירת תשתית מדינית
למימוש זהותה היהודית של מדינת ישראל

עקרונות

ארץ ישראל – זו ארצנו

ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל לבדו,
מכח דבקותנו בה בכל הדורות, כעם וכיחידים,
על יסוד החלטת בורא העולם, א-להי ישראל[5],
שברצונו, נתנה לנו[6].

שמירת זכויות האדם

עלינו לשמור על זכויות האדם של כל תושבי הארץ,
המקבלים את העיקרון הראשון,
ומבקשים לחיות עמנו בשלום.

זכויות אדם וזכויות אזרח

זכויות אדם וזכויות אזרח הן שונות זו מזו.
זכויות האדם מוקנות לו מבוראו, ולכן אינן ניתנות לשלילה על ידי האדם.
אזרחות ניתנת על ידי האדם/מדינה – על פי שיקול דעת אנושי, ולכן ניתנת גם לשלילה על פיו.

הגישה לשאלת האזרוח - הבהרה

כפי שפירטנו מקודם, הבעיה הדמוגרפית כבר מאחורינו, ויכולנו לצרף את יהודה ושומרון למדינת ישראל, ולתת מיד אזרחות אוטומטית לכל תושבי יו"ש הערבים.

התנגדותנו למתן זכות בחירה אוטומטית – למי שאינם יהודים – מיד עם החלת הריבונות, היא התנגדות עקרונית ולא תועלתנית. מדינת ישראל הוקמה בכדי להיות מדינה יהודית – מדינתו של העם היהודי - ועליה לבטא את העקרון הזה ולגונן עליו בשיטת המשטר שלה.

הטענה לפיה החלת ריבונות מחייבת מתן אזרחות איננה טענת אמת. בשונה מן הזכות לאזרחות, אותה רשאית כל מדינה לחלק לכל אדם על פי שיקוליה , זכויות האדם מוקנות לו מאת ריבונו של עולם, ושום ריבון בשר ודם אינו יכול לשלול אותן ממנו. בדיוק כפי שארצות הברית, שבהזדמנויות היסטוריות שונות כבשה את האי פוארטו ריקו, האי גואם, איי הבתולה, איי מריאנה הצפוניים ואת סמואה האמריקנית – החילה בהם את ריבונותה, אך משיקוליה שלה, נתנה לתושביהן מעמד של נתינים שאינם בעלי זכויות הצבעה מלאות[8], כך והרבה יותר מכך מותר גם לישראל, שקמה מתוך מטרה אחת ויחידה להקים לעם היהודי מדינה בארץ ישראל, לייצר מעמד אזרחי נפרד, תוך הקפדה על שמירת זכויות האדם, למי שאינם יהודים, בכדי לבטא את מטרת היסוד שלשמה הוקמה ולשמור עליה.

[5] ולא על יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, כפי שמופיע בניסוח המצער של מגילת העצמאות.

[6] כניסוחו הקלאסי של רש"י בפתיחת פירושו לתורה.

[7] זכות שתינתן במשורה גם לערביי יש"ע שיעמדו בקריטריונים שיפורטו להלן.

[8] ראה הרחבה ודוגמאות ממדינות נוספות בהמשך.