| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |
נספחים
ביטחון ישראל מאז הסכמי אוסלו (5/5)
ממשלת נתניהו השלישית
18 במרץ 2013 - 14 במאי 2015
מחוות שחרור האסירים
עם תחילת כהונת ממשלתו השלישית, נכנע נתניהו בפני לחץ אמריקני כבד שהופעל על ידי ממשל אובאמה, וכמחווה לאבו מאזן וללא כל תמורה מצדו – ביקש להעביר בממשלה החלטה לשחרור מחבלים רבים נוספים בארבע "פעימות". החלטת השחרור עברה בממשלה ושלוש מתוך ארבע ה"פעימות" יצאו לפועל.
חטיפת שלושת הנערים
מחמוד קוואסמה מחברון שוחרר בעסקת שליט[66]. ב 12 ביוני 2014 יזם קוואסמה את חטיפת שלושת הנערים תלמידי הישיבה בגוש עציון - גיל עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח – הי"ד. קוואסמה שימש כמפקד חולית החטיפה והרצח. החיפוש אחר הנערים התפתח בלית ברירה למבצע לטיהור קיני חמאס ביהודה ובשומרון, שהתעצמו מאוד לאחר עסקת שליט. בתגובה החל חמאס בירי רקטות מסיבי ובתקיפה מתוך מנהרות שנכרו מרצועת עזה אל שטח ישראל באמצעות אותם חומרי הבניין שישראל טרחה להעביר לעזה כסיוע הומניטרי
שוב מצאה עצמה ישראל בתוך אותו מלכוד של אוסלו, נשאבת אל תוך עוד "סבב לחימה", בלי תשתית מוסרית הנותנת גיבוי ללוחמים ובלי יכולת להגדיר את האויב, ואז לסמן את חיסולו כיעד - ולכן בלי יכולת לנצח.
צוק איתן
בתחילת הלחימה הוגדרה מטרת המבצע כ"הפסקת ירי הרקטות", ואילו בהמשך כשהחל החמאס לתקוף באמצעות מנהרות, שונתה המטרה ל"חיסול המנהרות". "אינני זוכר שאי פעם רדפה אחרי מנהרה, תסבירו לי מי האויב!" – נשאל אז סגן הרמטכ"ל על ידי יו"ר מפלגת זהות במהלך דיון של ועדת חוץ וביטחון בכנסת, ולא נתן תשובה.
תל אביב כבר הופגזה אז למעלה מחודש, אך הפיקוד הבכיר לא מסוגל היה לתת תשובה לשאלה "מיהו האויב" גם בעת מלחמה.
תחילה הורתה ממשלת נתניהו – כרגיל – על ביצוע תקיפות מהאוויר, ומשאלו לא הועילו וירי הרקטות רק גבר, הוחלט שוב על כניסה קרקעית מוגבלת-מאד. בלי מטרה אסטרטגית ברורה, נכנסו חיילי צה"ל אל תוך שטח ההשמדה שהכין להם חמאס[67], שטח שכלל מבוכי מנהרות רבים ושלל מבנים ממולכדים. כך, בין הסדן של "מוסר" לחימה מתנצל – מוסר של כובשים בארץ זרה[68], והגבלת הלחימה לטווחים ולעצימות שתמנע בכל מחיר את נפילת שלטון החמאס (כדי שלא ניאלץ לוותר על קונספציית אוסלו ולחזור ולשלוט בעזה), לבין הפטיש של אויב חסר עכבות היודע לנצל היטב את החולשה המוסרית הישראלית ואת חוסר יכולת ההכרעה שלנו, מצאו עצמם חיילי צה"ל במציאות בלתי אפשרית.
ההפצצות וההפגזות הישראליות אכן גרמו נזק וסבל רב לאוכלוסיה האזרחית, אך עצם שלטון חמאס נשמר בקפידה על ידי ישראל על תילו, ובסופו של דבר, כמו בלבנון, היתה זו ישראל שחיפשה דרכים להפסקת אש. ומשלא נענתה, הפסיקה את האש באופן חד צדדי.
מחיר מבצע "צוק איתן", שנוצר כתוצאה מחטיפת הנערים, שנוצרה כתוצאה מעסקת שליט, שנחטף מרצועת עזה, שאותה נטשנו בתוכנית ההתנתקות, תולדתם של הסכמי אוסלו - עמד בסיום המבצע על 73 הרוגים (מתוכם 5 אזרחים) ו-2271 פצועים (מתוכם 837 אזרחים). מובן שמאז המבצע ירי הרקטות התחדש, כריית המנהרות התחדשה, ויכולותיו הצבאיות של חמאס שוקמו[69].
אחד המאפיינים החדשים של מבצע 'צוק איתן' היה התקוממות אזרחית מקבילה של רבים מערביי ישראל. במערכות העבר – הקפידו ערביי ישראל לשמור על שקט בעת מלחמה. החולשה שהתגלתה ב'צוק איתן' הפיחה התקוממות בקרב ערביי ישראל, ובראשם ערביי מזרח ירושלים.
ב-29 באוקטובר 2014 – ניסה ערבי תושב שכונת אבו תור, להתנקש בחיי פעיל הר הבית - הרב יהודה גליק[70], שנבחר לימים לכנסת ה-20.
ב-18 בנובמבר 2014 חדרו שני רוצחים ערבים תושבי ג'בל מוכאבר אל בית הכנסת 'קהילת בני תורה' שבשכונת הר נוף (השכונה המערבית ביותר בעיר). באמצעות גרזן וסכין קצבים טבחו הרוצחים 10 מתפללים.
ממשלת נתניהו הרביעית
14 במאי 2015 - עד היום
אל שלל סוגי הטרור להם הורגלנו מאז הסכמי אוסלו, נוסף במהלך ממשלת נתניהו הרביעית סוג חדש של לחימה - טרור היחידים.
את תופעת חגורות הנפץ והתארגנויות הטרור הקודמות, הצליחה ישראל לצמצם באמצעות מודיעין מצוין שאיפשר את מניעת רוב הפיגועים טרם ביצועם. אולם בראש השנה תשע"ה נחשפה ישראל לתופעה חדשה - גל של פיגועים ספונטניים ללא הנהגה מרכזית ויד מכוונת שניתן לאתר ולנטרל.
ההסתה הנרחבת קראה לכל ערבי - ישראלי או תושב יו"ש - להחליט עצמאית ולבצע פיגוע דקירה או דריסה. בכל כמה שעות נדקר או נדרס ישראלי על ידי מחבל ערבי מטעם עצמו הנלחם נגד "הכיבוש" הישראלי. במשך חצי שנה עמדה ישראל נבוכה מול גל הטרור החדש, שגבה עשרות הרוגים.
בפורים באותה שנה, לאחר שמחבל דקר חייל בחברון ונראה היה בתחילה שהוא נוטרל על ידי חבריו ליחידה, חוסל המחבל הדוקר על ידי החובש הפלוגתי אלאור אזריה. ארגון "בצלם" שהסריט את חיסול המחבל הפצוע, הפיץ את הסרטון בכל העולם, וגל טרור היחידים היומיומי שכך מיד.
העמדתו לדין של אלאור אזריה בהאשמת הריגה, והרשעתו לבסוף השיבו את המוטיבציה לביצוע הפיגועים, ובד בבד פגעו קשות בתחושת הביטחון של חיילי צה"ל ברגעי אמת של אירוע בטחוני, בגיבוי העתידי שיקבלו. שני הצדדים הללו גם יחד הביאו לגל פיגועים חדש שהיכה בישראל, שלווה בתופעות מבישות של חוסר חתירה למגע.
חוסר היכולת להכיר במחבל כאויב, ולהתייחס אליו בהתאם, והנכונות להשוותו לפושע מן המניין - אף היא תולדה ישירה של תפיסת אוסלו, והיא בעצם אחד השיאים הגדולים שלה.
סיכום ביניים
חוזרים מאוסלו אל הזהות
בקיץ 1993 חתמו מדינת ישראל, ו"הארגון לשחרור פלשתין", על הסכם אוסלו. ההסכם כלל בין השאר "הכרה" הדדית והודעה על סיום האלימות בין הצדדים.
ום, כמעט רבע מאה לאחר מכן, אפשר לקבוע עובדתית ש"אוסלו" נכשל, משום ש:
הטרור לא הסתיים אלא להיפך. מספר נרצחי הטרור בישראל מאז קפץ יותר מפי חמישה בממוצע רב-שנתי, והטרור נמשך באופן יומיומי מאז ועד היום.
בעוד שישראל הכירה ועדיין מכירה ב"עם הפלשתיני", ולכן גם בזכותו למדינה משלו (אף שעובדתית אין עם כזה, הם חלק מהעם הערבי, ואומרים זאת), בכל הזמן הזה אותם "פלשתינים" עדיין מסרבים סירוב מוחלט להכיר בזכות קיומה של מדינת העם היהודי ככזו.
נספח זה סקר את התהליך, והראה כיצד במשך 24 שנים ועשר ממשלות, הציבור הישראלי ומנהיגיו לא השכילו או לא אזרו אומץ להישיר מבט אל המציאות ולומר : טעינו, וצריך לתקן את הטעות. כל המפלגות הקיימות כיום בכנסת, כולל ב"ימין", מציעות הצעות שמשמעותן להישאר עם הטעות ולהמשיך בה. זהות מציעה לתקן את הטעות של אוסלו, ומציעה גם דרך חלופית, פתרון אחר לבעיית הבטחון שלנו, ולבעיות רבות אחרות הנובעות חלקית ממנה, בשל המחיר הכלכלי העצום שהטעות של אוסלו ממשיכה לגבות מאיתנו בכל יום ושנה מאז.
בחינת רצף אירועי הטרור וסבבי הלחימה מאז החתימה על הסכמי אוסלו ועד היום מראה בבירור כיצד הביאו ההסכמים להתדרדרות קשה במצבה הביטחוני והאסטרטגי של ישראל.
שרי הממשלה מתנבאים כי בתוך כשנה תיגרר ישראל אל סבב לחימה נוסף בעזה. באין אפיק חשיבה אסטרטגי מלבד אוסלו - יוביל התהליך לתכנית מדינית חדשה נוסח ההתנתקות, שבתורהּ תביא שוב להסלמה באלימות ולהתדרדרות נוספת בלגיטימיות הקיומית של ישראל.
עלייתו של מנהיג חזק והחלטי בארה"ב - מנהיג שאין לו אופוזיציה מימין, שובה של רוסיה אל גבולנו הצפוני כגורם דומיננטי בהנהגתו של מנהיג חזק והחלטי גם כן, ומעבר לכך, הברית המסתמנת בין שני המנהיגים - כשלמולם מנהיג ישראלי נטול אסטרטגיה חלופית לאוסלו, ונטול אופוזיציה ימנית - יוצרים סיטואציה מסוכנת מאוד לישראל.
ההכרח להימלט ממערבולת אוסלו שהולכת ובולעת את ישראל הופך להכרח קיומי, ותוכניתה המדינית-בטחונית של מפלגת זהות - היא הדרך לעשות זאת.
[66] עוד קודם לחטיפת ורצח שלושת הנערים נרצח בליל הסדר קצין המשטרה ברוך מזרחי ע"י מחבל ששוחרר בעסקת שליט.
[67] מרוב דאגה ל"לגיטימציה בינלאומית" ו"חשש לפגיעה בחפים מפשע", דאגה ישראל להזהיר את אוכלוסיית עזה מראש מפני צה"ל בפרטנות וביסודיות כאלו שאיפשרו לחמאס לדעת מראש להיכן חיילי צה"ל עומדים להגיע, והתכונן לקראתם היטב.
[68] אך בשונה מהמקרה הקלאסי של כובשים בארץ זרה, שהמוסר ממילא לא עמד בראש מעייניהם, אנחנו מסיקים מיחסנו אל עצמנו כאל כובשים את מלוא המסקנות המוסריות-לכאורה האפשריות, ובכך מקריבים את חיי אזרחינו וחיילינו לטובת האויב המבקש להשמידנו התנהגות שכזאת - אינה מוסרית.
[69] חדשות 2 , 31.1.2017
[70] נוכחותו של יו"ר זהות, משה פייגלין, באותו אירוע, והלחץ שהופעל אז על-ידו על חברי כנסת מכל סיעות הקואליציה להגיב לניסיון ההתנקשות בעליה אל הר הבית, החלו את הספירה לאחור של כהונתו כח"כ בליכוד.
| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |

