<< הקודם || English || Français || Русский || הבא >>

נספחים

דו"ח אוסלו: כמה תהליך אוסלו באמת עולה לנו? (3/4)

מרכיבי המחיר הכלכלי (2/3)

העלות הנוספת של המשרד לביטחון פנים, ונזקי גניבות הרכב

משטרת ישראל נושאת בעול הכבד של השמירה על בטחון הפנים. מאז הסכמי אוסלו התערער הביטחון האישי מאד, אף שהמשרד לביטחון פנים, ומשטרת ישראל הכפופה לו, גדלו פי כמה. תופעת גניבות הרכב והציוד החקלאי הפכה למכת מדינה, כאשר הנטל נופל על אזרחי המדינה בניפוח עלויות הביטוח. משטרת ישראל עסוקה בעיקר בבטחון, ובהקניית "תחושת בטחון", ומצליחה בקושי להפנות משאבים לטיפול בפשיעה, בגניבות ופריצות וכדומה. למעט גניבות הרכב (אליהן נתייחס בהמשך), קשה לחשב נזקים אלו, אך את העלייה בתקציב המשרד לביטחון פנים ניתן לראות בבירור. בשנת 1993 היה תקציב המשרד בפועל, ובערכים ריאליים של היום, 3.5 מיליארד ש"ח (1.6 מיליארד נומינלי). בשנת 1999 קפץ התקציב ל-6.4 מיליארד ש"ח, וב-2012 הוא הגיע ל-11.5 מיליארד ש"ח[88]. המשמעות היא שבמהלך 20 שנות אוסלו, תקציב המשרד בערכים ריאליים שילש את עצמו. התוספת המצטברת לתקציב המשרד לבטחון פנים היא כ-85 מיליארד ש"ח.

סכום זה אינו כולל את הנזק שנגרם לאזרחי מדינת ישראל בשל הפשיעה שגאתה מאד בשנים אלו. תופעה אחת שנצרבה היטב בזכרון כקשורה בהסכמי אוסלו היא תופעת גניבות הרכב, ולכן אנו מנתחים אותה בסעיף זה בנפרד.

גניבות רכב:

לאחר הסכמי אוסלו גניבות הרכב הפכו למכת מדינה. הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן לגנוב רכב ובתוך זמן קצר לעבור לשטח הרשות ה"פלשתינית", בו הגנבים נמצאים מחוץ להישג ידה של המשטרה, עודדה את ענף פשע הזה. ב 1998- נאלצה משטרת ישראל להקים יחידה מיוחדת בשם אתג"ר לטיפול בבעיה זו[89]. כפי שניתן לראות בגרף שלפנינו[90], בשנת 1997 כמות גנבת הרכבים זינקה אל מעל 45,000 כלי רכב בשנה.

לאחר שגניבת הרכבים ירדה ל"כמות סבירה" נסגרה יחידת אתג"ר, ואז בשנת 2006 הוקמה מחדש[91]. בשנת 2006 נגנבו 53,485 רכבים משטחי מדינת ישראל[92].

אם נשווה את גניבות הרכב בישראל לעומת גרמניה, נמצא שבישראל גונבים מכוניות פי 15.5 ביחס לאוכלוסייה, ופי 26 ביחס למספר המכוניות![93]

כדי לחשב את הנזק הישיר מגניבות הרכב למשק הישראלי נחשב כמספר בסיס את מספר גניבות הרכב בשנת 2013 שירדו לכ-20,000[94] (על אף שגם הוא גבוה מאוד). מספר הרכבים שנגנבו במהלך השנים מ-1996 (השנה המוקדמת ביותר שלגביה מצאנו נתונים) ועד 2012 שמעל למספר הבסיס הוא קרוב ל-200,000 רכבים. נכפיל מספר זה במחיר של 100,000 ש"ח לרכב חדש בממוצע, ונקבל סכום של 20 מיליארד ש"ח, שנפל על כתפי הציבור בישראל דרך הגדלת מחיר ביטוח הרכב. סכום זה לא כולל כמובן את אובדן ימי העבודה של בעלי הרכבים, ואת כל מערך המיגון שנבנה למאבק בגניבות. מדובר בנזק שנגרם כתוצאה ישירה מהסכם אוסלו. כאשר מדינת ישראל שלטה בכל השטח, לא היו ערי מקלט שבהן ניתן להפעיל משחטות רכב , ולא היה ניתן לנסוע ברכב ישראלי גנוב עם לוחית רישוי של הרשות הפלשתינית.

סה"כ לסעיף זה של ביטחון פנים וגניבות הרכב – 105 מיליארד ש"ח.

הוספת מאבטחים אזרחיים בכל מקום בישראל

תופעת המאבטחים בכל מקום בישראל היא תוצאה של הופעת המחבלים המתאבדים בישראל, ואלו הופיעו עם הקמת הרשות הפלשתינית ולא קודם, וכבר הסברנו לעיל את הסיבה המהותית לקושי בסיכול הפיגועים שיצר תהליך אוסלו.

מספר המאבטחים בישראל משתנה במקצת עם התנודות במצב הטרור, אבל כל עוד לא יחול שיפור מהותי במצב, תופעת המאבטחים תישאר חלק בלתי נפרד מהנוף. מספר המאבטחים הגיע בשיאו ל-105,000, ועם הרגיעה היחסית המספר ירד לכ-90,000 והתייצב. ענף זה שכמעט ולא היה קיים לפני הסכמי אוסלו הגיע להיקף של 7-8 מיליארד ש"ח בשנה בימי השיא, והתייצב על כ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה בימי "רגיעה"[95].

נקודה חשובה היא שהעלות האמיתית היא לפחות כפולה משכר המאבטחים, שכן אם לא היה צורך באבטחה אזרחית המאבטחים היו חלק מכח העבודה היצרני. כלומר ההפסד הוא כפול: עשרות אלפי אנשים שהיו יכולים לייצר, מועסקים בעבודה לא יצרנית הממומנת מכספי הציבור.

סך עלות צבא המאבטחים האזרחיים שקם בעקבות תהליך אוסלו הוא 110 מיליארד ש"ח בהוצאה ישירה, ולפחות עוד סכום דומה בהפסד העבודה שיכלו אותם מאבטחים לעבוד. סך הכל 220 מיליארד ש"ח עד עתה, ועוד כ-11 מיליארד ש"ח כל שנה.

בניית גדר ההפרדה סביב השטחים שנמסרו ל"פלשתינים"

טרור המתאבדים הביא למבצע "חומת מגן", להקמת צבא המאבטחים, ולהקפת רצועת עזה בגדר מערכת. כמו כן הוקמה גדר הפרדה ביהודה ושומרון כדי לחסום את דרכם הקצרה של המחבלים המתאבדים ללב מדינת ישראל.

גדר ההפרדה ביהודה ושומרון היא בעצם חומה, וכוללת דרכי אבטחה, מגדלים, חיישנים, ועוד. העלות לבניית קילומטר חומה היא 10-12 מליון ש"ח[96], ועד סוף 2007 הושלמו 430 ק"מ[97], כלומר סה"כ 4.7 מיליארד ש"ח.

תחזוקת הגדר לאחר הקמתה כלולה בתקציב הביטחון, אותו פירטנו לעיל.

"שווי" נפגעי פעולות האיבה

"שלום" עם ה"פלשתינים" עלה לנו בהרבה יותר מאלף נרצחים, יותר ממחציתם בפיגועי התאבדות. בגרף שלפנינו ניתן לראות בבירור כיצד במקום שלום קיבלנו התגברות הטרור עד שב"אינתיפדה השניה" נרצחו ישראלים בפיגועי טרור יותר מאשר במלחמת העצמאות.

התפלגות הנרצחים בימי המנדט הבריטי ובישראל, בפיגועי טרור ערבי לפי שנים (2012-1920)[98]

מהשוואה בין 17 השנים שקדמו לתהליך אוסלו ל-19 השנים שאחרי תחילתו, עולה כי מ-1977 עד 1993 נרצחו 357 ישראלים בפיגועי טרור, ואילו מ-1994 עד 2012 נרצחו 1,159 כלומר הסכם אוסלו לא רק שלא הביא שלום, אלא גרם תוספת ישירה וברורה של פי שלוש במספר נרצחי הטרור[99]. שנת השיא היתה 2002 בה נרצחו 452 איש, וחודש השיא היה מרץ 2002 בו נרצחו 131 ישראלים ב-12 פיגועי התאבדות ובפיגועים נוספים כמעט בכל יום[100].

אין מחיר לאף אדם שנרצח, וסערת נפש עולה בנו בבואנו לחשב את העלות בסעיף זה. אך בסופו של דבר גם שווי עבודתם של נרצחים אלו הוא חלק במחיר הכלכלי אותו שילמנו, מלבד המחיר הרגשי הכבד.

התוצר השנתי לנפש בישראל הוא 129,400 ש"ח[101]. הנרצחים היו בני כל הגילים, ולכן לפי "חצי קריירה" שהנרצח הממוצע "הספיק" לפני שנרצח, כלומר 22 שנות עבודה, מדובר בהפסד הכנסות בלבד בסך 2,846,800 ש"ח לכל נרצח. גם מבלי להתייחס אל המשפחות השבורות, היתומים, מאות הילדים שהיו כבר נולדים לנרצחים הצעירים, וגם ההכנסות העתידיות מהם, שאותם לא הבאנו בחשבון, מדובר בסך הכל באובדן הכנסה ישיר בלבד של 4 מיליארד ש"ח.

אל האובדן בחיי האדם יש להוסיף את הנזק של פצועי הטרור. בטבלה הבאה[102] ניתן לראות כי משנת 1977 ועד שנת 1993 הוכרו 914 אנשים כפצועים מפעולות איבה, ומאז ועד 2012 הוכרו 18,831 איש כפצועים מפעולות איבה. כלומר בממוצע רב-שנתי גדל מספר הפצועים פי 18 בשנות תהליך אוסלו.

סך תשלומי הביטוח הלאומי לנפגעי פעולות האיבה בשנות תהליך אוסלו הוא 5.25 מיליארד ש"ח נומינלי, שהם כ-8 מיליארד ש"ח בערכים ריאליים. סכום זה לא כולל את הפסד ימי העבודה של הנפגעים ובני משפחותיהם ואת הטיפול הרפואי בנפגעים, שאצל רבים היה ממושך ויקר.

בסך הכל בסעיף זה העלות היא 12 מיליארד ש"ח לפחות.

[88] התקציב הפתוח – תקציב משרד לביטחון פנים

[89] ויקיפדיה – אתג"ר.

[90] גניבות רכב בישראל – חנוך גירנברג – מנהל הנדסה, תחום יבואני הרכב איתוראן.

[91] ויקיפדיה – אתג"ר.

[92] כלכליסט 2014-01-08

[93] MyPi 2012-12-24 - יניר לוין יעוץ ומודיעין

[94] כלכליסט 2014-01-08

[95] דה מרקר 2004-09-13

[96] גלובס 2003-10-29

[97] ויקיפדיה – גדר ההפרדה.

[98] ויקיפדיה – טרור פלסטיני.